פוסטים בנושא: ארועים

פונקציה היא הוראה, או מספר הוראות, בעלת תחום פעולה מוגבל בדרך כלל - ביצוע פעולה מוגדרת - והיא אינה נמצאת ברצף הפקודות של התוכנית. כבר הכרת פונקציות אחדות בשפת JavaScript שנקראות שיטות (methods). שיטה היא למעשה פונקציה בנויה מראש שהיא חלק מה-DOM וכדי להיות יותר ספציפי היא חלק מאחד האובייקטים של ה-DOM כמו window, document וכדומה. למשל, השיטה write() של אובייקט document מציגה את הערך שנשלח אליה בדף המוצג בדפדפן. היא לא מעלה בריבוע, מוציאה שורש או משנה את סדר התווים - היא מציגה ערך בדף המוצג בחלון הדפדפן.

בדף HTML טיפוסי יכולים לקרות הרבה אירועים המתרחשים כתוצאה מפעולות המשתמש. אירועים הקשורים לתוכנית יכולים להתרחש כתוצאה מפעולות כגון לחיצת המשתמש על לחצן העכבר, הקשה על מקש במקלדת, הזזת העכבר, שינוי ערך בשדה טופס, או מעבר לחלון אחר בתוכנית. התוכנית עצמה יכולה לגרום לאירועים להתרחש. אירועים הקשורים למערכת ההפעלה יכולים גם הם להתרחש כתוצאה מפונקציות של המערכת כגון השעון, או אפילו על ידי גורמים חיצוניים כמו קבלת דואר אלקטרוני. מאות, אם לא אלפי, אירועים יכולים להתרחש בכל תוכנית נתונה. מבנה התוכנית צריך להיות כזה שיוכל לבודד את האירועים הקשורים לפעולת התוכנית: לטפל באירועים הדורשים טיפול ולהתעלם מאירועים אחרים.

עם הופעת מערכות הפעלה גרפיות מונחות-אובייקטים כגון Windows ודומיה, השתנתה לחלוטין הדרך שבה המשתמשים ערכו דו-שיח עם תוכניות. עברו הימים אשר בהם רצו תוכניות טקסטואליות מתחילתן ועד סופן כמעט ללא התערבות המשתמש. בעזרת Windows, למפתח יש שליטה רחבה בפונקציות שאותן התוכנית אמורה למלא וכן בסדר שבו הפונקציות תתבצענה. אולם, למרות העובדה שתפיסה זו הפכה את התוכניות לקלות יותר למשתמש, צורת הכתיבה והפיתוח שלהן הפכה לקשה יותר. למפתח אין כיום שליטה מלאה על מהלך התוכנית. מפתחים בסביבה הפועלת על אירועים חייבים להכין את התוכנית למספר רב של פעולות אשר המשתמש אמור לבצע ובמקרים רבים יש צורך להגן על המשתמש מעצמו.

ניתן להשתמש בקוד תוכנית באירועים אלה כדי להגדיר את מאפייני הטופס או אחד מהאובייקטים שלו, או הפעלת קוד אחר שתרצה בו. האירועים onload ו-onunload מתרחשים כל אחד רק פעם אחת במשך זמן החיים של הדף - כאשר הדף נטען לזיכרון וכאשר נטען דף אחר באותו חלון, בסדר זה. זה במקרה והם כרוכים באובייקט document ונכתבים במסגרת התגית . אבל האירוע onload יכול להתרחש גם במסגרת התגית במקרה והתמונה סיימה את טעינתה. לכן, יש צורך בקביעה זהירה של קטעי הקוד בפונקציות המתאימות. את האירוע onload ו- onunload אתה יכול לכרוך באובייקטים: document ו- image אבל לא באובייקט form, div או select.

לפעמים יש צורך בהצגת אובייקט כקישור מבלי להפעיל קישור וזאת כדי "לנצל" את תכונות התגית ואובייקט הקישור (Link). התכונות שינוצלו הם קו תחתי לטקסט מקושר וסמן משתנה כאשר העכבר מצביע על הקישור.

כשפונקציה מסיימת את פעולתה היא מחזירה ערך כלשהו, גם אם הדבר לא צויין במפורש. השימוש בפונקציות נעשה כדי לבצע שינוי בערך משתנה ולקבל ערך בחזרה, כדי לבצע פעולה כלשהי ולהחזיר ערך, להציג תיבת דו-שיח וכדומה. ב-JavaScript, כפי שראית, ניתן לבנות את רוב הקוד במסגרת הפונקציה. נניח שבנית פונקציה שמוציאה שורש למספר ומציגה את התוצאה. את כל הקוד תוכל לכתוב במסגרת הפונקציה ולכן הפונקציה לא צריכה להחזיר ערך

אירועים מסוג זה הינם אלה הקורים כתוצאה מפעולה שנעשתה על ידי המשתמש. כמו שבוודאי ניחשת, אירועים אלה כוללים הקשה על מקשי המקלדת ולחיצה על לחצני העכבר, אולם ישנם סוגים נוספים של אירועים אשר יכולים להתרחש כתוצאה מפעולת המשתמש בצורה ישירה או עקיפה. לדוגמה, כאשר המשתמש לוחץ על תיבת טקסט () כדי לערוך את המידע הנמצא בתיבה, אירוע הלחיצה גורם לטעינת event-handler בשם onclick עבור תיבת הטקסט. בנוסף לכך, ישנם עוד event-handlers המתרחשים כתוצאה מהלחיצה.

צורת החשיבה של תוכניות מבוססות-אירועים עלולה להיות חדשה לך, אולם הרעיון של תגובה לפי אירוע מסוים אמור להיות מוכר לך מחיי היום יום. ניקח את הטלוויזיה כדוגמה. אתה יכול לשנות את הערוץ מתי שתרצה, ובשימוש בשלטים הקיימים כיום ניתן גם לעבור לערוץ מסוים במקום לעבור דרך סידרה של ערוצים כדי להגיע לערוץ המבוקש.

כיצד ניתן לנפות את האירועים שאינך מעוניין להתייחס אליהם? התשובה היא במסגרת האובייקט. כאמור, כל אלמנט בדף HTML הוא אובייקט ואם יש לו שם שניתן לו באמצעות מאפיין name או id אז גם אפשר להתייחס אליו בעת כתיבת קוד.

זוכר את המילה השמורה this? ובכן, מילה זו מתייחסת לאובייקט שבו הופעל האירוע. במקרה של אובייקט התמונה שבדף 07.html האובייקט הוא window.document.myPic. נעביר את האובייקט הזה כפרמטר לפונקציה בעזרת המילה this.