מדריך C# – משתנים וטיפוסים בסיסיים
בחלק זה נלמד כיצד לעבוד עם משתנים (Variables) מטיפוסים בסיסיים.
פתחו את סביבת העבודה וצרו פרויקט חדש.
מה זה משתנה?
משתנה הוא איזור בזיכרון של המחשב שנתתם לו שם. בעזרת שם המשתנה ניתן לפנות לאזור הזיכרון ולכתוב שם ערכים או לקרוא משם ערכים.
משתנים הם מרכיב חשוב ביותר בכל שפת תכנות.
לכל משתנה יש שם וסוג (טיפוס), טיפוס המשתנה קובע את סוג הערכים שניתן להכניס לתוך המשתנה.
הטיפוסים החשובים ביותר של משתנים הם: משתני אמת/שקר, מחרוזות, מספרים שלמים ומספרים שאינם שלמים.
משתנים מטיפוס אמת/שקר (בוליאני)
משתנה מטיפוס אמת/שקר הוא משתנה שיכול להכיל רק את הערכים הבאים: true , false.
בדרך כלל נשתמש במשתנה מסוג זה כאשר נרצה לזכור משהו שיש לו רק שתי אפשרויות.
לדוגמא, בקוד הבא אנו מגדירים משתנה מטיפוס אמת/שקר בעל השם hasJob, ומציבים בו את הערך true:
bool hasJob = true;
לחילופין יכולנו להציב את הערך false:
hasJob = false;
הערה: נשים לב שבדוגמא השניה לא ציינו את טיפוס המשתנה מאחר והמשתנה כבר הוגדר בשורה הקודמת.
חשוב לזכור שכל משתנה צריך להיות מוגדר עם סוג המשתנה רק בשימוש הראשון.
בשימושים שיבואו לאחר מכן יש לציין רק את שם המשתנה.
משתנים מטיפוס מחרוזת
ישנם שני סוגים של משתנים מטיפוס מחרוזת.
הסוג הראשון נקרא char והוא מסוגל לשמור תו בודד כגון האות 'a' או הסימן '@'.
לדוגמא, בקוד הבא אנו מגדירים משתנה מטיפוס char ומציבים בו את האות 'a', ובשורה שלאחריו אנו מציבים בו את הסימן '@':
char myChar = 'a';
myChar = '@';
הסוג השני של משתנה מטיפוס מחרוזת נקרא string והוא מסוגל לשמור רצף כלשהו של תווים, כמו שם של אדם:
לדוגמא, בקוד הבא אנו מגדירים משתנה מטיפוס string ומציבים בו מחרוזת:
string myName = "Arik";
משתנים מטיפוס מספרים שלמים
ישנם מספר סוגים שונים של משתנים שיכולים להכיל מספרים שלמים.
ההבדל בין הסוגים השונים הוא טווח המספרים שהם יכולים לקבל.
לדוגמא, משתנה מטיפוס byte יכול לקבל את כל הערכים בטווח 0 עד 255, לעומת זאת משתנה מטיפוס sbyte יכול לקבל את כל הערכים בטווח -128 עד 127.
הסיבה שיש טיפוסים שונים בעלי טווחים שונים היא שמשתנה בעל טווח רחב יותר תופס יותר מקום בזיכרון (יותר ביטים).
להלן טבלה שמפרטת את סוגי המשתנים השונים והטווחים שלהם:
טיפוס המשתנה | ערך מינימלי | ערך מקסימלי | הזיכרון הדרוש בביטים |
sbyte | 128- | 127 | 8 |
byte | 0 | 255 | 8 |
short | 32,768- | 32,767 | 16 |
ushort | 0 | 65,535 | 16 |
int | 2,147,483,648- | 2,147,483,647 | 32 |
uint | 0 | 4,294,967,295 | 32 |
long | 9,223,372,036,854,775,808- | 9,223,372,036,854,775,807 | 64 |
ulong | 0 | 18,446,744,073,709,551,615 | 64 |
לרוב משתנים מטיפוס int מספיקים לנו ונשתמש בהם בדרך כלל ליצוג מספרים שלמים.
לדוגמא, בקוד הבא אנו מגדירים משתנה מטיפוס int ומציבים בו את המספר השלם 86400:
int secondsInDay = 86400;
משתנים מטיפוס מספרים לא שלמים
ישנם מספר סוגים שונים של משתנים שיכולים להכיל מספרים לא שאינם בהכרח שלמים.
ההבדל בין הסוגים השונים הוא מספר הספרות שהם מסוגלים לשמור וכתוצאה מכך גם כמות הזכרון שהם דורשים.
שימו לב, המספרים נשמרים מאחורי הקלעים בכתיב מדעי ולכן כאשר אנו אומרים שהדיוק הוא בן 7 ספרות הכוונה היא 7 ספרות בסך הכל, לפני ואחרי הנקודה העשרונית.
הסוגים השונים מפורטים בטבלה להלן:
טיפוס המשתנה | דיוק בספרות | הזיכרון הדרוש בביטים |
float | 7 | 32 |
double | 15 | 64 |
decimal | 28 | 128 |
לרוב כאשר נרצה לעבור עם מספרים לא שלמים נעבוד עם משתנים מטיפוס double.
לדוגמא, בקוד הבא אנו מגדירים משתנה מטיפוס double ומציבים בו את המספר 3.14159265 (ערך מקורב לקבוע פאי):
double pi = 3.1415926535;
תגובות בפייסבוק