ניטור הודעות דואר אלקטרוני בעבודה

‏ • 6 במאי, 2008

מאז החלה מהפכת המידע לה אנו עדים כיום הדואר האלקטרוני הפך לאחד מן האמצעים הראשיים להעברת מידע הן במגזר הפרטי והן במגזר העסקי.

חברות מסחריות משקיעות כיום הון רב בשמירה והגנה על מידע מסחרי ובאבטחת צינורות המידע בכדי למנוע פרצות היכולות לגרום לדליפה של מידע רגיש וסודות מסחריים.

למעשה "צינור המידע" עליו קשה ביותר להגן כיום הוא העובד עצמו שמחד חשוף למידע בעל רגישות רבה ומאידך יכול במחי לחיצת כפתור לגרום נזקים עצומים.

ואולם אין עסקינן רק בגרימת נזק. לגוף מסחרי ישנו אינטרס מובהק לפקח על פעילות עובדיו בין בבדיקת היקף עבודתם ובין בבקרה על אופי ואיכות עבודתם ומשכך לחברה מסחרית תמיד יהיה אינטרס להשיג אמצעי שליטה הדוקים ככל הניתן בכדי לפקח על העובד בו בזמן שלעובד עצמו יהיה אינטרס לחוש חף ממעקב ומבקרה.

ביצירת המאזן בין זכויות הפרט ובין צרכי המעביד אנו נבחין בצורך בשמירה על הזכות לפרטיותו של העובד מחד ומנגד בהבטחת פעילות מסחרית תקינה של חברה הזכאית לשמור על האינטרסים המסחריים שלה.
בהחלטת ביניים עב 010121/06 טלי איסקוב ענבר נגד הממונה על חוק עבודת נשים נקבע לאחרונה ע"י כב` השופטת דוידוב-מוטולה כי ניטור הודעות דואר אלקטרוני מן השרתים של החברה הוא מותר באופן סביר ובנסיבות המצדיקות זאת במיוחד לאור העובדה כי הדבר הובא לידיעת העובדים בהודעה שניתנה ע"י החברה.
בהחלטת ביניים זו אוזכרה מספר פעמים "פרשת פילוסוף" (פ (מחוזי) 040206/05 מדינת ישראל נגד פילוסוף ואחרים) הידועה בה נבחנה סוגיית האזנה להודעות דוא"ל ע"י משטרת ישראל שביקשה לבצע יירוט הודעות בזמן אמת דבר שהוגדר ע"י בית המשפט כהאזנת סתר הדורשת צו מיוחד להבדיל מחיפוש הודעות דוא"ל המצויות ע"ג מחשב, צעד הדורש צו חיפוש רגיל בחומר מחשב.
המסקנה העולה מפרשת פילוסוף ובהמשך לה מהחלטת ביניים טלי איסקוב ענבר היא כי מומלץ למעביד להוסיף בחוזה עבודה הנחתם עם עובד בחברה סעיף המאפשר לחברה לבצע את הפעולות הבאות:

  1. ניטור הודעות דוא"ל הנמצאות על מחשב החברה או על שרת החברה בכל זמן נתון.
  2. התחקות אחר הרגלי הגלישה של העובד במהלך שעות עבודתו וזאת על מנת לפקח כי העובד מקדיש את מרב מרצו לעבודה ולא לעיסוקים צדדים ופרטיים.
  3. ניטור ו/או התחקות אחר פלטי שיחות ו/או פלטי הודעות מסרים קצרים (SMS ).

בנוסף, מומלץ כי בחוזה העבודה המעביד יגדיר את הטלפון הנייד הניתן לעובד כמו גם את מחשבו האישי ואת תיבת הדואר הניתנת לעובד ע"י מקום העבודה ככלי עבודה לכל דבר ועניין בין אם מדובר בכלי עבודה מובהקים ובין ומדובר בכלים הניתנים לעובד כמתנה ו/או כהטבה.

צעד זה יכול ל"שחרר" בעתיד את המעביד מחובת ההוכחה כי ניטור המכשירים הנ"ל בוצע תוך פגיעה בפרטיות העובד שכן באם מדובר בכלי עבודה השייך למעביד אזי קיימת לו זכות מלאה לפקח על כלי זה.

מנגד, ניתן ללמוד מן ההחלטות השיפוטיות שהוזכרו לעיל כי האזנה בזמן אמת לשיחות של עובדים ללא חשד מוצדק לא תתקבלנה בברכה ע"י בתי המשפט שכן הן מהוות האזנת סתר כמו גם ניטור הודעות דוא"ל בזמן אמת שהנן אסורות לאור פרשת פילוסוף למרות ששם דובר בצד שלישי בדמות משטרת ישראל.

בנוסף, נראה כי ככל שמדובר בתיבת דואר פרטית של העובד יהיה קושי למעביד לבדוק את תוכן התיבה שכן היא מוגנת בסיסמא, אינה נמצאת על שרתיו של המעביד וכל חדירה אליה יכולה להתפרש כפגיעה בפרטיות או כהאזנת סתר.

בכדי להתגבר על כך באפשרות המעביד להוסיף תניית אי שימוש בתיבת דואר פרטית ממחשבי החברה והכללת סעיף זה כסעיף יסודי בהסכם ההתקשרות שהפרתו תהווה עילה לביטול ההסכם ובאמצעות זו להבטיח כי העובד לא יעשה שימוש בתיבת דואר פרטית לצרכים שאינם קשורים לעבודה ושאין בידי המעסיק יכולת חוקית או מעשית לנטרם.

כמו כן, במצב זה לא יהיה למעביד כל צורך בניטור התיבה הפרטית שכן עצם הופעתה בתוצאות ההתחקות אחר הרגלי הגלישה תעיד על שימוש אסור שמבצע העובד בניגוד להסכם ההתקשרות.

ניתן כמובן להוסיף להסכם העבודה התניות לגבי תוכנות מסרים מידיים, אתרי פורנו ושאר מיני אתרים והרגלים שאינם מתחבבים במיוחד על מעסיקים המנסים לשמור על תפוקת העובד בכל דרך אפשרית.

לסיום ועל מנת להכניס הגיון לדברים, בהחלטת ביניים טלי איסקוב ענבר מביאה כב` השופטת דוידוב-מוטולה את מבחן המידתיות (מבחן הקשר הרציונאלי בין האמצעי למטרה; מבחן האמצעי המינימאלי; ומבחן איזון הנזק מול התועלת) שהוצע ע"י המלומד ג` דוידוב לאור פסיקת בית המשפט העליון האומר כדלקמן:

  1. המעביד יידרש להראות, ראשית, כי הפגיעה בפרטיות משרתת תכלית עסקית אמיתית, ולא נועדה להתנכלות או למטרה בלתי לגיטימית אחרת.
  2. המעביד יצטרך להראות שהפגיעה בפרטיות היא מינימאלית, כלומר שלא ניתן להשיג את אותה מטרה (באופן מלא) באמצעים פחות פוגעים.
  3. המעביד יצטרך להראות כי התועלת עבורו כתוצאה מהאמצעים שבהם נקט אינה קטנה – ביחס בלתי ראוי – מהנזק שאמצעים אלה גורמים לעובדים.


מומלץ כי כל מעסיק ינקוט את צעדיו ללא קשר לטיבם בהתאם לאמור במבחן זה ובכך יבטיח לעצמו מחד שמירה על צרכיו ומאידך שמירה על זכויות העובד.

רן פרנקל , עו"ד

הכותב הנו עו"ד ממשרד פרנקל ושות' המתמחה בתחום המשפט המסחרי ובדיני אינטרנט.

אין באמור בעדכון זה משום יעוץ משפטי ו/או חוות דעת מחייבת. כל האמור בעדכון זה על דעתו של הכותב בלבד.
לתגובות ניתן לפנות באמצעות מייל [email protected] או בטלפון 03-5107677
כתובת המשרד באינטרנט www.ranfrenkel.com
כתובת הבלוג "דיני אינטרנט" באתר גלובס: frenkel.gblogs.co.il

תגיות: , , , ,

תגובות בפייסבוק